את הפוסט הזה אני מקדיש לכל מי שאמר לי בשנים האחרונות שהמונחים הללו מסובכים, מורכבים וקשים להבנה. אני חושב שלהבדיל מפוסטים אחרים שאני כותב ואכתוב הפוסט הזה יכול לשמש אתכם ממש כאן ועכשיו במקום. בין אם אתם עובדים בהייטק, שיווק או עריכת דין בכל פירמה בלי יוצא מן הכלל יש משמעות להבנה של מצב עסקי. בעולם העסקים יש שפה ואני רוצה שלאט לאט יחד, נדבר אותה.
שני דגשים לפני הקריאה :
- חשוב לזכור שכאשר מנתחים חברה כל הפרטים חשובים וכדי לקבל את התמונה המלאה נכון ומומלץ לשלוט בכל הנתונים ולא רק בחלק. לעיתים פרט מסוים יכול להיות מאד חיובי שיאותת לכם שעליתם על משהו ולעיתים פרט מאד שלילי יהיה סיגנל שלילי, אני ממליץ תמיד לעצור ולהמשיך לעשות עוד כמה בדיקות כדי להיות בטוח ולא לפספס את התמונה המלאה.
- הנתונים הפיננסים יעזרו לכם לערוך השוואות בין פירמות/סקטורים חשוב להבין אותם ולא רק להתייחס למספר. חשוב שתבינו את היחס ומה הוא מודד, כאשר תבחנו עוד פרמטר ועוד יחס לאט לאט נוצרת תמונה. אני ממליץ לערוך השוואה של אותה פירמה/סקטור לאורך כמה שנים על מנת לקבל תמונת מצב יותר רחבה. זכרו מדובר בעבודת מחקר והמושגים והיחסים הם הבסיס הראשוני שלו.
המאזן – המאזן הוא למעשה screenshot על מצב החברה מבחינת נכסי החברה, התחיבויותיה והונה. המאזן כשמו כן הוא, מאוזן. סך הנכסים פחות סך ההתחייבויות יתן את סך ההון העצמי של הפירמה. המאזן הוא הדוח הראשון מתוך שלושת הדוחות העיקריים : מאזן, רווח הפסד ודוח תזרימי מזומנים.
נכסים שוטפים – הם נכסים של החברה שניתנים למימוש בטווח ה 12 החודשים הקרובים. חשוב לשים לב שבמידה והחברה תיכנס ללחץ למכור נכסים הנתון לא בהכרח משתקף מבעד לדוח. חשוב לקחת בחשבון במצבים של לחץ למכירת נכסים מחירם בשוק יורד מפני שסיכוי גבוה שמצוקת החברה תשתקף.
נכסים בלתי שוטפים – נכסים ששימושם עבור העסק הוא לטווח ארוך.
התחייבויות שוטפות – התחייבויות לטווח 12 החודשים הקרובים אותם החברה תאלץ להחזיר.
התחייבויות בלתי שוטפות – התחייבויות לטווח של מעלה מ 12 חודשים.
הון עצמי – הון עצמי מייצג את עודף הנכסים של החברה על התחייבויותיה. ההון העצמי של החברה הוא נתון חשוב ביחס לשווי החברה. את ההון העצמי המיוחס לבעלי המניות ניתן לחשב באמצעות הפחתת כלל ההתחייבויות מכלל הנכסים.
הון חוזר – הון חוזר משמש להבנה האם החברה יכולה להתמודד עם משברים. ההון החוזר מחושב על ידי הפחתת ההתחייבויות השוטפות מסך הנכסים השוטפים.
יחס שוטף – למעשה יחס נזילות המודד את יכולת החברה לשלם עבור התחייבויות ל 12 החודשים הקרובים.
חשוב לשים לב שהמאזן מחולק להתחייבויות שוטפות ובלתי שוטפות כאשר שוטפות מסווגות כהתחייבות ל 12 החודשים הקרובים. הכנסים מחולקים בצורה זהה, נכסים שוטפים ונכסים שאינם שוטפים כאשר נכסים שוטפים הם כאלו שניתן לממש אותם עד 12 חודשים. הנוסחה הינה נכסים שוטפים / התחייבויות שוטפות.
השאיפה תהיה שיחס הכיסוי יהיה 1 ויותר. יחס כיסוי של 1 אומר שהחברה יכולה לשלם עבור התחייבויותיה לשנה הקרובה. במידה וחברה נמצאת בכיסוי של 0.5 למשל כלומר התחייבויותיה השוטפות גדולות ביחס כפול מהנכסים השוטפים.
מנוף פיננסי – מינוף פיננסי הוא למעשה היכולת של יחיד או פירמה ללוות כסף על מנת להגדיל את היקף הפעילות מעבר להון העצמי של הפרט/פירמה. חישוב המנוף הפיננסי מחושב על ידי לקיחת סך ההתחייבויות של החברה חלקי ההון העצמי. כשהיחס שווה ל1 כלומר גובה ההתחייבויות כגובה ההון העצמי, כאשר היחס מעל 1 החברה ממונפת, פחות מ1 החברה אינה ממונפת כלל.
הון זר ביחס למאזן – כדי לדעת את אחוז המינוף של החברה מסך נכסי החברה, ניקח את סך ההתחייבויות (השוטפות ושאינן שוטפות) ונחלק אותם בסך המאזן. במידה וסך ההתחייבויות הן 500,000₪ וסך המאזן הוא 1,000,000₪ אנו למדים שהחברה משתמשת ב 50% הון זר.
ימי חייבים – היחס בודק את משך החיים הממוצע של החובות כלומר תקופת הגבייה. חשוב להבין שכמו שאנחנו כלקוחות משלמים באשראי ככה גם פירמות משלמות על רכישות בין היתר באמצעות אשראי. יחס זה מודד את הזמן שלוקח ממועד היווצרות חוב ועד לגבייתו.
כדי לחשב את ימי החייבים עלינו לקחת את סעיף הלקוחות (מהמאזן) חלקי / המכירות כפול (1+מע”מ).
ככל שחברה גדולה יותר, בעלת נתח שוק משמעותי ומעמד בשוק בו היא פועלת היא תוכל לדרוש גבייה מהירה וקרובה יותר ליום קבלת המוצר/שירות. שימו לב שבהיבטיי מזומן יש לנושא משמעויות גדולות שכן עסק זקוק למזומנים. בעיות נזילות הן אחד מהגורמים הכי משמעותיים לבעיות בפירמות, עד כדי פשיטת רגל.
יחס מלאי – יחס מלאי נועד כדי שנדע איזה חלק מעלות המכירות מהווה מלאי. כדי לחשוב יחס מלאי הנוסחה היא מלאי / עלות המכר
ימי מלאי – מדד המייצג את מספר הימים הממוצע שבו החברה מחזיקה במלאי עד שהוא נמכר ללקוחותיה. ככל שהחברה מחזיקה במלאי כמות זמן פחותה ביחס למתחרות שלה נוכל להסיק על ניהול איכותי יותר וניהול מלאי עדיף. כדי לחשב ימי מלאי עלינו להכפיל את יחס המלאי שחישבנו בסעיף הקודם ולהכפיל אותו בשנה (365)
דוח רווח הפסד – קודם כל יש לשים לב בדוח לתאריכים שלו. הדוח יכול להיות לרבעון 1, דו שנתי (חציון) או דוח שנתי. היתרון בדוח רווח הפסד שהוא מאד נוח להשוואה בין שנים כדי לראות את התקדמות העסק אם ישנה.
הדוח בנוי בצורה בה בשורה העליונה מופיעות ההכנסות ממכירות, מימון ואחר. לאחר מכן דוח מפרט את כלל ההוצאות שורה אחר שורה על מנת להבין איך החברה מנהלת את כספה.
רווח גולמי – רווח גולמי הוא ההפרש בין המכירות לבין עלות המכירות. למשל אם מכרנו מוצר ב100 שקלים ועלות רכישתו 50 שקלים הרי שהרווח הגולמי של המוצר 50%. שימו לב כי לא מדובר ברווח אלא ברווח בפער בין קניה למכירה, טרם שולמו משכורות, הוצאות תפעול מימון וכן הלאה. ככל שהרווח הגולמי נמוך יותר כדאי להתעמק ולהבין לא רק מדוע החברה פועלת בשוק שכזה אלא גם לבחון את הענף כדי להבין האם הדבר ייחודי לחברה או שמדובר בענף בכללותו.
רווח תפעולי – רווח תפעולי הוא הרווח שנוצר מסך המכירות של החברה בתקופה מסוימת (רבעון/חציון/שנה) לאחר הפחתה של עלות המכר, הוצאות הנהלה וכלליות, מחקר ופיתוח ופחת. רווח תפעולי מעיד על איכות הפירמה ואיכות ניהולה
שולי הרווח התפעולי – על מנת להבין את שיעור (%) הרווח התפעולי ניקח את סך הרווח התפעולי ונחלק אותו בסך ההכנסות בתקופה מסוימת (רבעון/חציון/שנה). אני ממליץ לבחון את השינויים באחוז הרווח התפעולי לאורך זמן. ניתן לבודד את ההוצאות על מנת לראות את השינויים החלים בהן והאם הם תואמים להיקף פעילות החברה (גדילה / קיטון).
שיעור הרווח הנקי – כאשר נרצה לדעת כמה כסף מצליחה החברה להשאיר על כל דולר מכירות, ניקח את סך המכירות של החברה בתקופה מסוימת (רבעון/חציון/שנה) ונחלק בסך הרווח נטו. למשל חברה שמוכרת 1,000,000 ש”ח בשנה ומרוויחה 200,000 ש”ח למעשה משאיר 20 אגורות עבור כל שקל מכירה.
שימו לב שמדובר ברווח לאחר כלל ההוצאות כמו : מיסים, שכר עבודה, הוצאות מימון וכן הלאה.
EBITDA – Earnings Before Interest, Taxes, Depreciation, and Amortization אבידה למעשה רווח לפני ריבית, מיסים, פחת והפחתות. מדד המשמש להשוואה בין רווחיות של חברות ותעשיות. האבידה מנטרל את ההשפעה של הוצאות הון.
רווח נקי למניה – לכל חברה ציבורית יש הון רשום למסחר כלומר סך חלקי החברה. למשל חברה ששווה מליון שקלים ויש לה מליון מניות נניח שכל מניה שווה שקל 1. רווח נקי למניה הוא למעשה מדד שמייצג מה הרווחנו עבור כל מניה שרכשנו במטבע בו החברה פועלת. כדי לדעת לבד מה הרווח למניה נציב במשוואה : רווח נקי – דיבידנד שחולק (אם חולק) / הון רשום למסחר.
פחת והפחתות(DA) – זוכרים את אותם DA מהסעיף הEBITDA ? אלה פחת והפחתות. כאשר חברה מוציאה סכום משמעותי לטובת רכישה של רכב, מכונות או נכסי נדל”ן למשל, היא יכולה להכיר בפחת (הוצאה) עבור הרכישה. כלומר היא פורסת את ההשקעה באותו נכס לאורך שנים. אם למשך תרכוש החברה רכוש קבוע שעתיד לשמש אותה ל5 שנים בסכום של 1,000,000₪ הרי שהיא יכולה להפחית מערכו ב200,000₪ לשנה. להבדיל בפחת סעיף ההפחתות מתייחס לנכסים לא מוחשיים. אם בשלב זה עדיין לא הבנתם את מטרת השימוש בפחת, הוא למעשה יוצר הוצאה חשבונאית (הרי השקענו את הכסף בהתחלה והפחתנו) שלמעשה מקטינה את חבות המס באופן חוקי כמובן. שימו לב שבענפים מסוימים ותחת השקעות מסוימות המדינה אף מעודדת ומאפשרת פחת מואץ.
תשואה על ההון העצמי / ROE תשואה על ההון העצמי למעשה בוחנת מה התשואה המתקבלת בשנה/רבעון ביחס להון העצמי של החברה. ככל שהתשואה גבוה יותר כך החברה פועלת ביעילות רבה יותר עם ההון שלה.
כדי לחשב את התשואה על ההון העצמי עלינו רווח נקי / הון עצמי המיוחס לבעלי המניות
מכפיל רווח נקי / PE – Price-to-Earnings זהו המכפיל המוכר והמקובל ביותר. כאשר אתם שומעים “מה המכפיל” לרב מדובר במכפיל רווח. מכפיל הרווח הוא למעשה חלוקה של מחיר הנכס לרווח הנקי שהוא מייצר. למשל פירמה שהשווי שלה מיליון שקלים ומרוויחה 200,000 רווח נקי, מכפיל הרווח שלה 5 – 1,000,000/200,000=5. ככל שמכפיל הרווח נמוך יותר כך נחזיר את ההשקעה מהר יותר. אני מסייג שמכפיל נמוך יכול להעיד על בעיות וסיכון גלוי או חבוי. יש לשים לב שלעיתים חברות מרוויחות רווחים חד פעמיים ולכן בשנת מס מסוימת נדמה שהרווח שלהן גדול משמעותית והן צפויות לעמוד בקצב רווח החדש. זו תהיה טעות קשה לא להבין כיצד הרווח נוצר משום שזה יכולה להיות הסקת מסקנות לא נכונה מבחינתכם.
מכפיל מכירות / PS -price to sales
מכפיל המכירות הוא למעשה מכפיל המציג את היחס בין מחיר המניה (החברה) לעומת היקף המכירות ב 12 החודשים האחרונים. חשוב לבדוק מכפיל זה לאורך זמן ולא רק לאורך שנה אחת או תקופה ספציפית כדי לנסות להבין האם קיימת מגמה ולאיזה כיוון במידה וכן. ככל שהנתון נמוך יותר כך החברה נסחרת קרוב יותר להיקף המכירות שלה.
דוח תזרימי מזומנים – דוח תזרימי מזומנים הוא הדוח העוסק בכניסה ויציאה של מזומנים אל ומהפירמה. הדוח מחולק ל 3 סוגי תזרימי מזומנים : לפעילות שוטפת, לפעילות מימון ולפעילות השקעה.
מטרות הדוח להעריך את יכול הפירמה לממן את פעילותה השוטפת, מכירת מוצרים ושירותים. להעריך את יכולה לממן את השקעותיה ולממן את פעילותה.
תזרים מזומנים חופשי – תזרים מזומנים חופשי הוא מדד המייצג את הרווחיות של החברה במזומנים. להבדיל מרווח נקי שהוא רווח חשבונאי, תזרים המזומנים החופשי מייצג מדד רווחיות שאינו כולל הוצאות שאינן במזומן וכולל הוצאות על ציוד ונכסים ובנוסף שינויים בהון החוזר מהמאזן. תזרים מזומנים חופשי לא מופיע באחד משלושת הדוחות והוא נתון שנפיק לבד. ניקח את תזרים המזומנים מפעילות שוטפת ונפחית ממנו הוצאות הון על מנת לקבל תזרים מזומנים חופשי.
הוצאות הון – כספים המיועדים לרכישת נכסים חדשים/נוספים לחברה, קניה של ציוד חדש ושדרוגו, בפשטות חברה רוצה לחזק את יכולות הייצור שלה, את השקעותיה אם ישנן. באמצעות הוצאות הון ניתן להבין איך החברה מקצה את הכסף בהקשרים הללו.
החזר השקעה (ROI) – אחד המדדים היותר בסיסים, כמשקיעים נרצה לדעת מה ההחזר (רווח) שנוצר עבור ההשקעה שלנו. כדי לחשב את הROI עלינו למצוא את סך ההכנסה להפחית ממנו את כל ההוצאות ולחלק בהוצאות. למשל אם כדי לגייס לקוח עליכם להשקיע 1000₪ ותוכלו למכור לאותו הלקוח מוצר או שירות ב1400₪ הרי שהחזר ההשקעה הוא 40%.
רוצים לכתוב על השקעה שהשפיעה עליכם ? ספר משנה חיים ? עסקת נדל”ן או מניה שכדאי לכולם להכיר ? צרו איתי קשר כאן yozmim.invest@gmail.com
